בעיקר שאלות

הרפואה הסינית קיימת למעלה מ2500 שנה ב"כתוב".  למעשה עברה בע"פ מאב לבן עוד הרבה קודם.

תחילתה של הרפואה הסינית היתה בהתבוננות.  התבוננות בטבע ובמחזוריות שלו. בעונות השנה, בזמני היום ובתופעות הטבע בכלל.

לאחר אותה התבוננות, נבנה מודל הקרויי חמש התנועות, או חמשת האלמנטים. ההנחה הראשונית היתה שאם קיימת מחזוריות ברמה של המאקרו, תבוא זו לידי ביטוי ברמה של המיקרו – באדם. אם הטבע מתנהל על פי חוקיות מסויימת, תשפיע אותה חוקיות עלינו, בני האדם.
ההתבוננות הולידה את התפיסה הבאה: תנועת המיים מזינה את העץ ( כל הצומח בטבע ), תנועת העץ מזינה את האש, האש מזינה באפר שלה את האדמה, האדמה מזינה את כל מה שמצויי בבטן האדמה ( מתכות, גבישים, מחצבים וכו' ) והמתכת ( כשכבת אגירה) מזינה / מאפשרת למים להיקוות וחוזר חלילה.
כל תנועה מהווה חוליה חשובה בשרשרת. ברגע שקיימת חולשה במיים, לא תהיה לעץ הזנה ראויה והוא עלול להתייבש. כאשר העץ חלש, לא יוכל להזין את האש, וזו מצידה לא תספק חום וכן הלאה.
את חמש התנועות אפשר לראות בשני מודלים. המודל הראשון, מציג חמישה מעגלים הבאים ברצף: מים, עץ, אש, אדמה ומתכת. כל תנועה מייצגת עונה, זמן ביום, רגש, טעם, צבע, פיזיולוגיה ייחודית ועוד.ל פי המודל הזה, המיים קשורים לחורף, העץ לאביב, האש לקיץ, האדמה לסוף הקיץ והמתכת לסתיו. (קיימת זרימה נוספת הקשורה למנגנון בקרה. בחרתי לא להציגה כאן ).
במודל השני, אנו רואים ארבעה מעגלים בהיקף ומעגל אחד באמצע. האדמה מופיעה באמצע כמקשרת בין העונות. מהווה למעשה את עונות המעבר. ישנה זרימה של אנרגית המיים בסוף החורף לאדמה, ומן האדמה במרכז, חוזרת האנרגיה לתנועה של העץ, לאביב. בסוף תקופת האביב, שוב יש חזרה למרכז, לעונת המעבר שלפני הקיץ וגו'.
תפקידה של האדמה היא לשמור על התנועות כולן ולדאוג להרמוניה. ממש כשם שאמא דואגת להרמוניה בין בני הבית. אילו היינו מדמים את התנועות למחרוזת, היתה האדמה מהווה את החוט עליו שזורים החרוזים. ככל שהאדמה חזקה וגמישה יותר, כך תהיה גם המחרוזת. כאשר האדמה חלשה, נראה את אותות החולשה במעגל כולו.
לרפואה הסינית התייחסות ענפה לכל הקשור לפוריות ופריון. ישנה התייחסות על פי מודל היין והיאנג, על פי המרידיאנים הקלאסיים, המרידיאנים המיוחדים, חמשת האלמנטים ( התנועות ) – וכמובן שילובים של כל הללו.
אני בוחרת הפעם, להתייחס לתנועה של העץ. התחלת ההתחלות מצוייה למעשה במיים, בעבר, בתורשה.
תנועת העץ, היא זו שלמעשה מוציאה אותה לפועל ומנכיחה אותה. כשם שמראהו של העץ תלוי באדמה שהוא גדל בה, במזון אותו יונקים שורשיו, כשם שאנו נראים ומרגישים – בהתאם למה שהורישו לנו הורינו- כך הדימניקה בין המיים לעץ.
עץ בטבע – שורשיו באדמה (בנסתר), הגזע מחוצה לה (בנגלה) וכולו שואף לשמיים. מהותו היא תנועה. אם נפריע לתנועה, יוכל להגיב בשתי דרכים שכיחות: חסימה המהולה לעתים בויתור או נחישות מתפרצת.
לשורשים חסומים, קשה לינוק ולהזין. נראה עץ תקוע. כנ"ל לגבי הצמרת. הבחירה בתקיעות היא סוג של ויתור. התחלנו ואמרנו שהמהות של העץ היא תנועה. אנחנו יכולים להיות יצירתיים ולמצוא דרך לשלוח את השורשים שינקו ממקור אחר, אנחנו יכולים לבחור לשנות את כיוון צמיחת הענפים– זו הנחישות!
אילו היו לעץ עיניים, הן היו מצויות בענפים כולם. העץ, קשור לעיניים – לראייה קדימה, ליכולת התכנון, לביצוע. כאשר רואים את העולם מכל הזוויות האפשריות, אפשר להתכונן ולהתארגן לכל המצבים בהתאם. אם אני עוקבת אחר ההתנהלות שלי, אם אני רואה גם את "הנסתר", אוכל להביא הרמוניה ביתר קלות לתנועת העץ שבתוכי.
האנרגיה של העץ, קשורה לכל מערכת הפריון שלנו. הפיזיולוגיה שלו דואגת לזרימה חופשית של אנרגיה בגוף וברחם בפרט. האופי של מחזור הווסת שלנו מושפע מתקינות התפקוד של תנועת העץ או ליקויי בה. החל מתסמונת קדם ווסתית, דימום רב במהלך ימי הווסת , במהלך המחזור כולו ועד אל ווסת ובעיות פוריות . הכל, קשור בעיקר לתנועה של העץ.
נתחיל עם שאלות:
כיצד פועלת מערכת העיכול? שלפוחית השתן? האם קיימות הפרשות מרובות? מגרדות / ריחניות? האם אני חווה אורגזמה? מהי תמונת הווסת? ימי דימום? הרבה או מעט דם? קיים דימום גם בלילה? כאבים לפני / בזמן / אחרי? הדם חלק או קיימים בו גושים? צבעו בהיר / כהה?
כאשר מזהים פתולוגיה באברי האגן, נראה קשר לתפקוד מערכת הפריון. דוגמא קלאסית היא הקשר בין עצירות, קרישי דם בווסת, נטייה לסבול מכאבי ראש וקושי להרות. למעשה, זו תבנית של חסימה. חסימה יכולה להגרם גם מהמזון אותו אנו צורכים. כיצד נראית הדיאטה שלנו? האם המזון עם המרכיב הליחתי מהווה אחוז משמעותי מהתזונה שלנו ( מוצרי חלב, מטוגנים, מתוקים )? אם כן, מומלץ לנו לשנות את הדיאטה.
בנוסף, קיים האספקט הרגשי. אילו רגשות מאפיינים את האישה? כיצד היא מתנהלת בחייה? האם היא חגה באותם מעגלים במהלך חייה? האם היא מגשימה את עצמה? האם העבר מנהל את ההווה שלה? האם היא שמחה? פחד, כעס (המלווה בטינה, מרירות, תסכול והדחקה), שמחה/עצב, דאגה או צער – כל רגש שאנו חוות בצורה לא מאוזנת, יתבטא בפעילות הרחמית.
הרחם משולה להיכל היצירה – בהריון אנו שותפות לנס הבריאה. היכולת ליצור ולהתגמש – כולן מאפיינות זרימה חלקה בתנועת העץ. אם תהינו לגבי היכולת של האישה להיות קשובה לעצמה, לשנות, לגדול ולהתפתח – לממש את הפוטנציאל של תנועת העץ בתוכה, הרי שניתן להסיק כי קיים קשר הדוק בין עולמנו הפיזי לעולמנו הרגשי.
האם אני מצליחה להיות גמישה כאשר המציאות "נוחתת עלי"– או אולי אעשה מאמצים רבים כדי לא לשנות תוכניות???
עץ "תקוע", בסטגנציה, יכוון אותנו לחסימות באברי האגן ברמה הפיזית. ברמה הרגשית, נוכל לצפות לאישה הנוטה להדחיק רגשות ולהתפרץ מדי פעם. העונה של תנועת העץ היא האביב. לבלוב! באביב, כל התכנון של העונה הקודמת בא לידי ביטוי. מה שינקו השורשים יבוא לידי ביטויי בעלווה / בפרי. מה שאנו כנשים יונקות מהעבר ומהיומיום, יבוא לידי ביטויי בגוף. אם אינני קשובה לעצמי ואינני דואגת להיות מוזנת היטב – ייתכן ואמצא עצמי עם בעיות בכל הקשור למיניות שלי ולתפקוד מערכת הפריון שלי.
אם אני קשובה לעצמי, אם עשיתי שלום עם העבר שלי, אם אינני שומרת בבטן ומדחיקה, אלא אומרת את אשר על לבי, אותה תנועה של אמת ויושר פנימי תזרום גם בשפתיים התחתונות, בנרתיק וברחם.
המלצות כלליות לאיזון זרימת תנועת העץ:
לדאוג שיהיו ירוקים בדיאטה, להניע את האגן – עדיפות לריקודי בטן, לדבר ( לא לשמור בבטן ), ליצור, לבצע טיפול בטן עצמי, לבחור פעילות גופנית תוך הקשבה לגוף, להכנס למיטה לפחות שלוש פעמים בשבוע ב22:30 ( על מנת שכבר ב23:00 הגוף יחווה שינה ), לעבור ניקויי כבד (מומלץ להיוועץ בדיאטנית סינית ) . 

אפרתה בנור L.Ac | ליווי ויעוץ זוגי | מיניות קשובה | כתיבה יוצרת